יחזקאל מ:ה מפרשים: יסוד ושורש העבודה, רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

פסוק ה' והנה חומה מבחוץ לבית זה חומה נמוכה והיתה מרובעת חמשה מאות קנים וכל קנה שש אמות וכל אמה ואמה וטופח באמה בת חמשה. וימד את רחב הבנין. כלומר עובי החומה קנה אחד וקומה קנה אחד שחומה זו היתה נמוכה ששנינו כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ורואה פתח ההיכל כו'. כן כתב רש"י ז"ל אף על פי שיש להבין פשט הכתוב שסביב כל הר הבית היתה חומה זו נמוכה לא בלבד למזרח אכן מאחר שבני בית שני בנאוהו במקצת דומה לזה הבנין לכן הביא רש"י זו המשנה כצורתה ולא חילק בין בנין לבנין אחרי באפשר לפרש שהכתוב מסכים לבנין ההוא שהרי במזרח היה עומד כנלמד מעניינו:

והנה חומה מחוץ לבית. בנין בית אחד הראני בצפון ההר והחומה מחוץ סביב סביב כך מפורש בסוף הספר שהעיר בדרום והבית בצפון:

והנה חומה, היא חומת הר הבית שהיה חמש מאות קנים בכל צד כמ"ש לקמן (ס"ס מ"ב) והחומה היא מחוץ לבית כי בתוך חומת הר הבית נמצא הבהמ"ק, וביד האיש קנה המדה ר"ל וקנה המדה שהיה ביד האיש (כנ"ל ג') היה מחזיק שש אמות שכל אמה מחזקת אמה של חמשה טפחים ועוד טפח, דהיינו שש אמות של ששה טפחים, וימד את רחב הבנין דהיינו עובי החומה היה שש אמות, וכן קומת החומה, וממ"ש סביב סביב משמע שהיה נמוך מכל הצדדים [הערה: שהגם שבבית שני רק הכותל המזרחי היה נמוך כדי שיוכל הכהן השורף את הפרה לראות משם את פתח ההיכל כמ"ש בפ"ב דמדות. כאן לא שייך האי טעמא ששם היה בעזרת נשים י"ב מעלות ובעזרת ישראל ט"ו מעלות, ובכאן לא היה בעזרת נשים רק שבע מעלות כמ"ש בצד צפון ודרום (פסוק כ"ב ופסוק כ"ו) ובעזרת ישראל היו שמונה מעלות (כמ"ש בפסוק ל"א ופסוק ל"ד ופסוק ל"ו) וחסר י"ב מעלות שהם שש אמות, וא"כ היה יכול לראות פתח ההיכל דרך השער, רק שהיה נמוך לנוי כדי שיראה את כל המקדש מבחוץ ולא תעלימהו החומה: ע"כ]:

שש אמות באמה וטופח. שית אמין באמתא דהיא אמתא ופשך כן ת"י זו היא אמה בינונית בת ו' שהוא אמה וטופח באמה בת חמשה:

רוחב הבנין. עובי החומה:

וקומה קנה אחד. וזהו היא קומה חצונה שהיא סביב הר הבית והיא היתה נמוכה כמו ששנינו כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה כו':