וַיָּב֗וֹא אֶל־שַׁ֙עַר֙ אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֔ימָה וַיַּ֖עַל במעלותו [בְּמַֽעֲלוֹתָ֑יו] וַיָּ֣מָד ׀ אֶת־סַ֣ף הַשַּׁ֗עַר קָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וְאֵת֙ סַ֣ף אֶחָ֔ד קָנֶ֥ה אֶחָ֖ד רֹֽחַב׃
יסוד ושורש העבודה
פסוק ו' ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויבא במעלותיו ששיפוע ההר הולך ועולה מן החומה נמוכה שנקרא חיל בבית שני עד עזרת נשים ועזרת נשים החלל שלה ממזרח למערב אורך שלש מאות ושבעה עשר אמות ורחבה מצפון לדרום שלש מאות ושנים עשר אמות והחומה המקיף את החלל הזה עוביה ששה אמות ובאמצע כותל מזרחי היתה פתח חללה עשר אמות נמצא שנשאר מן השלש מאות ושנים עשר אמות כתיפות לפתח קנ"א אמות מכאן וקנ"א אמות מכאן. (וז"ל ספר מצודת דוד) ודע כלל אחד שחלל עזרת נשים היה ממזרח למערב שלש מאות ושבעה עשר אמה ומצפון לדרום היה שלש מאות ושנים עשר אמה חללו ובתוך החלל הזה של עזרת נשים היה נבנה בתוכו עזרת ישראל והאולם וההיכל וקדבי קדשים וכל התאים והלשכות וגם אחר כל הבנינים האלו עדיין נשאר פנוי מצפון הכותל של כל הבניינים הי"ל עד צפון כותל של עזרת נשים כפי השיעור שמבואר בפסוקים וכן בדרום נשאר כפי השיעור הנ"ל שנשאר בצפון וכן ממזרח של עזרת ישראל עד כותל המזרחי של עזרת נשים נשאר מקום פנוי כפי השיעור שמבואר בכתוב וכן מכותל מערבי של קדשי קדשים עד כותל מערבי של עזרת נשים נשאר גם כן מקום פנוי כפי השיעור המבואר בפסוקים ואין שיעור המקום הפנוי שמגיע עד כותל המערבי של עזרת נשים שוה להשיעור של המקום הפנוי שמגיע עד כותל המזרחי של עזרת נשים הכל מבואר מן הפסוקים וכמו שמבואר גם כן בספר צורת הבית עכ"ל ספר מצודת דוד. ובפסוק י"ט אעתיק בעז" לשון צורת הבית בזה:
רש"י
ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה. נכנס לתוך ההיקף ובא לו לשער עזרת נשים המזרחי היא נקראת חצר החיצונה בכל הענין הזה לפי שהוא לפני עזרת ישראל:
מלבי"ם
ויבא אל שער משם בא אל שער אחד שהוא שער עזרת נשים שהוא לפני עזרת ישראל, (ונקרא בספר הזה בשם חצר החיצונה, נגד עזרת ישראל שנקראת חצר הפנימית), והחומה הזאת הקיפה מד' רוחות, אשר פניו דרך הקדימה ר"ל שבא בשער המזרחי ויעל במעלותיו מפני שההר היה משופע ועשו אותו מישור חפרו מעלות אצל השער, ולא באר פה כמה מעלות היו, ומבנין בית שני א"א ללמוד שהיה משונה מבנין זה שכן גם במעלות עזרת ישראל היה משונה, וע"כ שסמך ע"מ שבאר בצד צפון ודרום שהיו שבע מעלות [הערה: והנה בבנין בית שני היה שטח הר הבית חלוק במחיצה ונקרא סורג, ומזו המחיצה עד עזרת נשים היה עשר אמות ונקרא חיל (כמ"ש בפ"ב דמדות), שלשם אין נכרים וטמאי מתים נכנסים, ועתה היה במקומו התאים ואחריהם היו הששים אלים (שיתבאר בפסוק י"ד) שעמדו כנגד כל הכותל, והחזיקו י"ב אמות רחוק מן הכותל: ע"כ]:
מלבי"ם באור המילות
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ויעל במעלתו. ששפוע ההר הולך ועולה מן החיל התחתון עד עזרת נשים שתים עשרה מעלות כאותה ששנינו לפנים ממנו החיל י' אמות וי"ב מעלות היו שם: