וַיָּ֣מָד רֹ֡חַב מִלִּפְנֵי֩ הַשַּׁ֨עַר הַתַּחְתּ֜וֹנָה לִפְנֵ֨י הֶחָצֵ֧ר הַפְּנִימִ֛י מִח֖וּץ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה הַקָּדִ֖ים וְהַצָּפֽוֹן׃
יסוד ושורש העבודה
פסוק י"ט וימד רוחב מלפני השער התחתונה וגו' זה שער של עזרת נשים ונקראת תחתונה לפי שהיא בשיפולי ההר יותר מעזרת ישראל (לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה) וחצר הפנימי הוא עזרת ישראל והיה עוד באמצע רוחב חלל של עזרת נשים והיה לו שלשה כתלים מזרח צפון דרום ועובין של ששה ששה אמות וחללו מאה על מאה נמצא שחללו ועובי כותליו של צפון ודרום הוא מאה ושנים עשר אמות באמצע חלל של עזרת נשים נשאר משלש מאות ושנים עשר אמה של חלל עזרת נשים מאה אמה לצד דרום מאה אמה לצד צפון ומחלל שלש מאות ושבעה עשר אורך של עזרת נשים היה כמו כן מאה אמה לצד מזרח של עזרת ישראל וכותל מזרח של עזרת ישראל היה ששה וחללו תאה הרי שש מאות וששה נמצא נשאר לצד מערב מאה ואחד עשר אמה ובאמצע חללו של עזרת ישראל צד מזרח צון ודרום היה גם כן שערים ותאים ואולמות הכל כמו בעזרת נשים ולא היה שום שינוי אלא שאולם של עזרת נשים היה לצד פנים ואולם של עזרת ישראל היה לצד חון נמצא שהיה אולם כנגד אולם ודבר נוי הוא זה צורת הבית. ועוד זה לשונו ונאמר שהיו בנויים (ר"ל האולמות של עזרת ישראל) חוץ מתאי השער ולא בין התאים שאלו היו בין התאים לא היו נראין לחוץ שכל משך בליטת האולם רק עשר ותא היה ששה וכותלו חמשה הרי בליטת התא עם כותלו אמה יתירה מכאולם ולכן נראה שאולם בעזרת ישראל היה חוץ מן התאים וכותל אולם בנוי בקצה התא כנגד כותלה ויוצא אמה יתירה שכותל אולם היא ששה והרי הוא משוך מחלל השער תאה ומחצה מכאן וכן מכאן שיהיה ע"כ אורך האולם שלשה עשר אמות כאותו של עזרת נשים. (מצודת דוד) (מחוץ מאה אמה) ר"ל מחוץ לחצר הפנימי והוא החלל של עזרת נשים ממזרח למערב עד כותל מזרחית של עזרת ישראל היה מאה אמה עכ"ל:
מלבי"ם
וימד רחב עתה בא למדוד רוחב החלל של עזרת נשים ממזרח למערב, וכ"ז שעמד לפני הלשכות לא היה יכול למדוד כי בצד הפנימי של חצר החיצונה עמדו שם הלשכות ובצד החיצון של חצר הפנימי עמדו שם התאים, ששניהם נמשכו עד ארבעים אמה מן השער, וכל משך זה נקרא בשם, לפני השער, (כמ"ש (בפסוק ט"ו) ועל פני השער האיתון, על לפני אולם השער), וכשבא אחר משך ארבעים אמה ששם כלו הלשכות מצד זה והתאים מצד זה מדד מקיר הפנימי, של חצר החיצונה אל קיר החיצון של חצר הפנימי וז"ש וימד רחב מלפני השער התחתונה, (התחתונה היא חצר החיצונה שהיא בתחתחית ההר נגד חצר הפנימית שעלו אליו במעלות), והמדידה היה מלפני השער, היינו אחר ארבעים אמה במקום שכלו הלשכות שעמוד לפני שער התחתונה משם מדד אל לפני החצר הפנימי היינו במקום שכלו התאים שבחצר הפנימי מבחוץ ששם הקיר פנוי משני הצדדים, והיה מקיר לקיר מאה אמה, הקדים והצפון, שאחר שמדד כן בצד מזרח הלך ומדד בצד צפון שאצלו ג"כ מקיר לקיר ומצא כן, (וע' בפסוק כ"ג):