יחזקאל מ:ל מפרשים: יסוד ושורש העבודה, רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

וְאֵֽלַמּ֖וֹת סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב אֹ֗רֶךְ חָמֵ֤שׁ וְעֶשְׂרִים֙ אַמָּ֔ה וְרֹ֖חַב חָמֵ֥שׁ אַמּֽוֹת׃

יסוד ושורש העבודה

פסוק למ"ד ואלמות סביב סביב. פירש רש"י ואולמות היו מבפנים כי התאים היו מבחוץ וששה תאים וכותליהם וחמשה עשר אמה של אורך השער עילים לתשעים ואחד אמה כן צריך להיות הגירסא ברש"י. (והמזבח החיצון שהיסוד שלו היה שלשים ושנים על שלשים ושנים היה נתון באמצע חלול של עזרת ישראל באורך המאהשמן המזרח למערב באמצעו. נשאר שלשים וארבע ממזרח המזבח לכותל המזרחי של עזרת ישראל וכשתחלק אותן שלשים וארבע אמה של מזרח המזבח החיצון לדריסת רגלי ישראל וחציה לדריסת רגלי הכהנים יהיה כל אחד רוחב שבעה עשר אמה וביניהם הדוכן והדוכן הוא כמאמר ראב"י בפרק ב' דמדות מעלה היתה וגבוה אמה והדוכן נתון עליה וכו'). ואותן השבעה עשר אמה של דריסת רגלי ישראל הוא הנקרא בסימן מ"ב בפסוק י"ב דרך בפני הגדרת הגינה לפי ששבעה עשר אמות הללו הם דרך לגדרת הגינה שהוא הדוכן שמאחריו כמו שפירש רש"י שקודם בואו אל הדוכן מוכרח לעבור באותן השבעה עשר אמה נמצא שהוא דרך אליו והדוכן קורא הפסוק לקמן גדרת הגינה דרך הקדים בביאן לפי שהוא מזרח למזבח הכל כמו שפירש רש"י לקמן:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ואלמות. ארבו"ץ בלע"ז:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ואלמות סביב סביב האולמות היו בפנים של עזרת ישראל והיה ארכם בכל צד חמש ועשרים אמה ורחבם חמש אמות, ופרש"י שהאולמות האלה היו נכנסים בעוביה של כותל, ומהלשון משמע שהיו משוכים לתוך החצר כיתר בנינים שנזכר בענין:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

סביב סביב. הכותל היה עשוי אולמים אולמים נכנסי' בעוביו ואלמות הללו היו בפנים (ס"א למעלה מהתאים כי התאים היו מבפני' בחצר הפנימי שהרי אולם השער היה בולט אל החיצונה כמו שאמור בענין וא"א שהיו התאים והאולם פונים למקום אחד להיות פתחי התאים נפתחים לתוך האולם שהרי השוה העניין כל מדות השערים החיצונים והפנימים ולא חלק ביניהם אלא בליטת האולמות) (כי התאים היו מבחוץ וששה תאים וכותליהם וט"ו אמות של רוחב השער עולים לשמוני' ואחת (לתשעים ואחת כצ"ל צ"ה) אמה וכל החצר הפנימי אינו אלא מאה על מאה כמו שמפורש בענין סא"א):
שאל רבBookmarkShareCopy