וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף מִח֗וּצָה לָעוֹלֶה֙ לְפֶ֙תַח֙ הַשַּׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹנָה שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנ֑וֹת וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף הָאַחֶ֗רֶת אֲשֶׁר֙ לְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֔עַר שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנֽוֹת׃
יסוד ושורש העבודה
פסוק מ"ם מצודת דוד ואל הכתף מחוצה ר"ל מחוץ לחללה לתוך החלל שבין התאים עד כאן לשונו. ומוכח כדבריו כיון שהתאים של החצר הפנימי סמוכין לכותל עזרת ישראל ממש והאולם התחיל לסוף כותלי התאים החיצונים מבחוץ וא"כ השולחנות שהיו עומדין בין התאים היו העבר האחר של האולם לצד פנים לעזרת ישראל:
רש"י
ואל הכתף מחוצה. ואל עבר פתח האולם מחוצה לחלל האולם לתוך חללו של פתח של (סא"א של צד) עזרת ישראל:
מלבי"ם
ואל הכתף, ר"ל בתא שהיה לפנים מן האולם וחוץ לפתח השער, היינו חוץ לי"ג אמות של אורך השער עצמו, ששם היה התא שמשם עולים לפתח השער והוא מחוץ לפתח, עמדו ג"כ בכל כתף היינו בכל צד שנים שלחנות, ומפני שפתח התא היה שם אל השער לא יכול להעמיד השלחנות רק בצדדי הפתח א' מצד זה של פתח התא וא' מצד השני, וכן אצל פתח התא השני לכן אמר אל הכתף ר"ל בכתף פתח התא: