וַיְבִאֵנִי֮ אֶל־אֻלָ֣ם הַבַּיִת֒ וַיָּ֙מָד֙ אֵ֣ל אֻלָ֔ם חָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפֹּ֔ה וְחָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפֹּ֑ה וְרֹ֣חַב הַשַּׁ֔עַר שָׁלֹ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפּ֔וֹ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃
יסוד ושורש העבודה
פסוק מ"ח ברש"י ורוחב השער שלשה אמות מפה כו'. הוא עוביה האיל כו'. ואף על פי כו' אינו אלא שלש כו' נראה מלשון ההעתקה זה שהבין פי' הפסוק כך חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ר"ל על כתפות האולם מצפון לדרום ורחב השער שלש אמות כו' ר"ל על עובי הכתפות ממזרח למערב אבל באמת שזה הפירוש הוא לפי העתקת הכותב שמצא בפירושים אחרים אבל הפי' האמיתי ברש"י הוא כמ"ש רש"י מקודם שעובי כתפוח הפתח היו חמש אמות וכן צריך להיות ברש"י עובי כתפות הפתח הרואה את המזרח מדד מן המזרח למערב חמש אמות ואף של בית שני היה כן כו'. (עד סוף הדיבור ומתיבת למערב עד תיבת חמש אינו מדברי רש"י כלל רק הוא העתקת הכותב שמצא בפירושים אחרים ואינו עיקר כלל):
מלבי"ם
ויביאני אל אולם הבית, אולם ההיכל, וימד אל אולם היינו ספי השער היו חמש אמות כי עובי כותל האולם היה חמש אמות, ורוחב השער שלש אמות מפה, השער נקרא הדלת הסותם את פתח השער, אבל באולם שלא היה שם שער, ופתחו היה רחב ארבע עשרה אמות, שלעומת שבבית שני היה האולם פרוץ במלואו (כמ"ש התוס' פרק כל הצלמים במ"ש שלא יעשה אכסדרה תבנית אולם) ובכאן היה סתום ג' אמות מכל צד, קורא לג' אמות אלה בשם שער שע"י ג' אמות אלה נקרא בשם שער:
מצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
וימד אל אולם. כמו איל אולם עובי כתפות הפתח (הרואה את המזרח סא"א) מדד מן המזרח למערב, (ואנ"י הכות"ב מצאת"י בפירושי"ם אחרי"ם כ"מו שהעתק"תי):
מצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
(ורוחב השער שלשה אמות מפה וגו' הוא עובי האיל הצפוני לתוך חלל הפתח למערב וכן עובי האיל הדרומי לתוך חלל האולם למערב ואף ע"פ שכך שנינו כותל אולם חמש ואולם אחת עשרה שלעתיד לבא אינו אלא שלש אלא שבאולם בית שני וכו' סא"א):