וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה לֹא־יָדַ֖עְתִּי דַּבֵּ֑ר כִּי־נַ֖עַר אָנֹֽכִי׃ (פ)
מלבי"ם
ואומר, השיב, שהגם שיוכל להשפיע עליו הנבואה גם אם יחסרו לו השלמיות שהם תנאים אל הנבואה, יען שהוא נביא לשליחות כולל, אבל הלא א"כ יש חסרון אחר, והוא כי הנביא השלוח צריך שלא יהיה נער רק זקן ורגיל כדי שיוכל לדבר ולהוכיח גוים רבים, וז"ש הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי, וזה יהיה משלשה פנים, א. שהנער לא יערב לבו לגשת בפני גדולים, ב. שהנער אינו יודע לסדר דבריו במליצה ולשון צח שע"ז צריך הרגל רב, ג. מצד העם שנשלח אליהם שלא ישאו פנים לנער צעיר הימים ויקומו עליו ויהרגוהו:
מצודת דוד
ואומר וכו׳. אמרתי אהה ה׳ אוי לי על המניעה והמבטל הנמצא בי אשר לא ידעתי לסדר דברי הנבואה בצחות הלשון כי עדיין אני רך בשנים ולא הורגלתי בזה:
מצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
כי נער אנכי. איני כדאי להוכיחן משה הוכיחן סמוך למיתתו כבר נחשב בעיניהם בכמה נסים שעשה להם הוציאם ממצרים וקרע להם את הים הוריד את המן הגיז את השליו נתן להם את התורה העלה את הבאר אני בתחלת שליחותי אני בא להוכיחם: