וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה נְתַתִּ֣יךָ הַיּ֗וֹם לְעִ֨יר מִבְצָ֜ר וּלְעַמּ֥וּד בַּרְזֶ֛ל וּלְחֹמ֥וֹת נְחֹ֖שֶׁת עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ לְמַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ לְשָׂרֶ֔יהָ לְכֹהֲנֶ֖יהָ וּלְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃
אהבת יהונתן
ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר כמו עיר בצורה אשר תגין על יושביה איזה ימים ושנים בפני השונאים הצרים עליה כן היה ירמיה למלכיה כ"ז שהיה מתנבא היה להם למשען כמו עיר בצורה. ולעומת לכהניה שאין מקבלין מוסר היה לעמוד ברזל. ולעם הארץ דמקבלין מוסר היה להם לחומת נחושת דמזיעה והנה סמך לזה נבואת הלוך וקראת וכו' לפי דירמיה אמר למעלה כי נער אנכי ואמר הקב"ה הוא טוב מאוד אשר בו אין לכלוך חטא מאשר יזקין בארץ והראייה שהבחרות הוא טוב לזה אמר זכרתי לך חסד נעוריך וקל להבין:
מלבי"ם
ואני, ובל תאמר כי לא ישימו לב עליך לעמוד כנגדך, כי אני נתתיך היום שתהיה דומה בעיניהם כעיר מבצר ואח"כ כעמוד ברזל ואח"כ כחומות נחשת עד שילחמו אתך כלוחם בחזקה לכבוש עיר מבצר של אויביו, וכן תהיה בעיני כל הארץ גם למלכי יהודה ולא לבד למלכיהם שמגאותם שונאים מוסר עפ"י הרוב, כי גם לשריו וגם לכהניו שעליהם מוטל להורות דעה, ואף לכל עם הארץ, ובאופן זה. ונלחמו אליך כל הכתות ולא תמצא עזר משום אדם, ובכ"ז ולא יוכלו לך יען כי אתך אני ואני אצילך: