הַהֵימִ֥יר גּוֹי֙ אֱלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה לֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וְעַמִּ֛י הֵמִ֥יר כְּבוֹד֖וֹ בְּל֥וֹא יוֹעִֽיל׃
מלבי"ם
ההימיר, אומר שיראו ג' דברים, א. ההימיר גוי אלהים, שלא ימצאו שגוי ימיר אלהיו, ב. שאף גוי עובד כוכבים שהיא מדרגה פחותה לא יעשה זאת, ג. שלא יעשה זאת גם במקום שיוכל לחשוב למצוא ריוח ע"י התמורה הזאת כי האלהים שממיר אותו המה לא אלהים, ואיך א"כ היה ישראל בהפך, א. שעמי המיר כבודו, ב. שעמי הגם שהם במדרגה מעולה כי עם מעולה מן גוי, המיר אלהיו, ג. שעשו זאת הגם שהיו להם הפסד שהמיר כבודו בלא יועיל, כי לפעמים ישליך האדם הכבוד בעבור התועלת, ואז הגם שגם זה פחיתות, שיבזה כבודו בעבור תועלת, עכ"פ מרויח תועלת, לא כן אם ממיר כבודו מבלי תועלת שהיא סכלות גדולה: