וְאָֽנֹכִי֙ נְטַעְתִּ֣יךְ שֹׂרֵ֔ק כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת וְאֵיךְ֙ נֶהְפַּ֣כְתְּ לִ֔י סוּרֵ֖י הַגֶּ֥פֶן נָכְרִיָּֽה׃
צוארי שלל
ואנכי נטעתיך שורק וכו'. פירש"י שורק גימט' תר"ו ועם ז' מצות ב"נ הם תרי"ג וכן פירש"י בפ' ויטעהו שורק ע"ש. ועל פ"ז נראה לפ' כלה זרע אמת במ"ש בילקוט ריש פ' במדבר דכשבאו ישראל לקבל התורה אמרו א"ה מה ראו אלו להתקרב א"ל הקב"ה הביאו לי יחוסין שלכם כשם דבני מתיחסין וכו' נמצא דזכינו לתורה בשביל היותנו גדורים בעריות וזרע ישראל מיוחסין וז"ש את צועה זונה דעתה הפכתם השיטה לזנות. הביטו וראו שנתתי לכם התורה ולא לא"ה מט' היוחסין וז"ש ואנכי נטעתיך שורק תר"ו מצות שעם הז' הם תרי"ג לך ולא לא"ה מטעם שאת כלו זרע אמת ובשביל יוחסין זכיתם ואיך נהפכת וכו':
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה. יובן בס"ד והוא כי הש"ית נתן לאדם דעת ושכל כדי לעסוק בו בתורה ולהבין ולהשכיל הדרך אשר יעבוד בו את ה' וגם נתן באדם טבע זריזות וחמדה ותאוה וכיוצא הכל הוא בשביל צורך התורה והעבודה והנה החוטא לא די לו שאינו עוסק בכל זאת בתורה ובעבודה אלא עוסק בהם בצרכי החומר ובצורך התורה יתנהג להפך ד"מ אם יבא ללמוד לא ישים לב להבין כי יאמר שאין לו שכל להבין אבל בענייני המסחר ושאר צרכי החומר תמצא כל הנהגתו בשכל ובדעת גדול הרבה וממציא כמה המצאות ואמתלות וערמות ותחבולות כדי להרוויח ממון וכשיבא ללמוד תורה או לשמוע דברי תורה תמצאנו קשה ההבנה אבן דומם וכן עוד בענין העבודה והתפלה ושאר מצות תמצאנו עצל גדול שכל ענייני העבודה עושה אותם בעצלות גדולה מאוד וצרכי המשא ומתן וכיוצא תמצאנו זריז גדול שאם ילך על רגליו מן הבוקר עד הערב לא ירגיש בטורח וכן אם יבא ללמוד בלילה איזה דפים של זוהר תכף תחטפנו השינה ואם יבא לכתוב חשבונותיו ישב עד אור הבוקר ולא ירגיש ואם יראה אדם שהוא לומד או עושה מצוה אחת אין לו תאוה וחמדה וקנאה להתאוות ולהתקנאת ממנו משא"כ בענין המ"ומ ושאר קניני עו"הז והמלבושים הוא מתקנא מכל דהו ויש הרבה דברים כוצא בזה יכלה הזמן והמה לא יכלו שבדברים השייכים להש"ית הוא חסר מכל דבר ובדברים השייכים לחומר הוא מלא וגדוש מכל דבר הצריך לו וז"ש ואנכי נטעתיך שורק כלומר כמו השורק שנטעתי בך טבעיים ועניינים טובים כדי שיהיה הגוף כולו זרע אמת ר"ל להתעסק בהם בצד הטוב להשלים עצמכם ואיך נהפכת לי תיבת לי דייקא ר"ל אם מה שנהפכת היה בכל הצדדין בין במה שנוגע לי בין במה שנוגע לחומר היה עכ"פ חצי נחמה בשבילך אבל הנה אנכי רואה שלא נהפכת כי אם לי דבמה ששייך לחומר מתנהג בשכל גדול וכן בכל דבר הצורך לזה והלואי שנהפכת הפיכה ממוצעת אלא היית סורי הגפן נכריה שהוא הפיכה נכרית חוצ מן הגדר הרבה בתכלית:
רש"י
נטעתיך שורק. שורק הוא זמורות גפן טוב כלומר בני אבות כשרים וצדיקים ומדרשו נטעתיך שורק הוספתי לך על שבע מצות של בני נח שש מאות ושש כמנין שורק: