ירמיהו ד:ג מפרשים: רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון ומלבי"ם באור המילות

כי כה אמר ה' וגו'. נירו לכם ניר הוו למידין מעובדי אדמה שנרים אותה בימי הקיץ להמית שרשי העשבים שלא תהא מעלה קוצים בעת הזרע בחורף אף אתם הטיבו מעשיכם בטרם תבא עליכם הרעה שלא תהא תפלתכם נמאסת כשתצעקו:

לאיש יהודה. כמו לאנשי יהודה:

נירו. ענין חרישה כמו רב אוכל ניר ראשים (משלי יג):

ואל תזרעו אל קוצים. ואל תהי צעקתכם לפני מתוך הרשע כי אם מתוך תשובה שלא תהיו דומים לזורע בלא ניר והיא נהפכת לקוצים קרדונ"ש בלעז: