כַּבְּסִ֨י מֵרָעָ֤ה לִבֵּךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְמַ֖עַן תִּוָּשֵׁ֑עִי עַד־מָתַ֛י תָּלִ֥ין בְּקִרְבֵּ֖ךְ מַחְשְׁב֥וֹת אוֹנֵֽךְ׃
מלבי"ם באור המילות
אונך, און בחולם בא על הכח המתגלה, ונגזר ממנו אָוֶן על הכח שלא במשפט, ובכינוי אונך, לפעמים נגזר מן און, כחי וראשית אוני ולפעמים מן אָוֶן, וישב עליהם את אונָם (תהלות צ"ד) אלוה יצפן לבניו אונו (איוב כ"א י"ט) ומזה בא פה, כמ"ש אח"ז משמיע און מהר אפרים :
מלבי"ם
כבסי, את ירושלם אם תרצי להושע, לא די במה שתכבס את גופך ובגדיך החיצונים, שהוא במה שתצדיק א"ע לפני בני אדם, רק את לבך כבסי מרעה, כי בזה תלוי תנאי התשובה, אבל עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך, כי גם בעת תכבסי למראה עינים הלא בקרבך ובפנימותיך תלין בהסתר מחשבות של און: