כִּכְלוּב֙ מָ֣לֵא ע֔וֹף כֵּ֥ן בָּתֵּיהֶ֖ם מְלֵאִ֣ים מִרְמָ֑ה עַל־כֵּ֥ן גָּדְל֖וּ וַֽיַּעֲשִֽׁירוּ׃
מלבי"ם
ככלוב, וכמו שהציד אחר גמר מעשהו ישים את העופות שצד בכלוב והוא מלא עוף מרוב הציד, כן אחר גמר מעשיהם ימלאו את בתיהם מן המרמה שהוא הממון שגזלו על כן גדלו, ר"ל מה שגדלו ויעשירו אינו מיגיע כפם רק על כן על כל הרצח הזה, ולא היה כמו במדינה שיש בה משפט שהרוצחים יתחבאו במערות וצחיחים כל היום כי יראים מן השופט, אבל הם שמנו עשתו מכל טוב שגזלו, ולא לבד שאין יראים מעונש, גם עברו דברי רע שגם אין מדברים עליהם רע כלל, כי הם עוברים על דברי רע אלה בלתי חוששים להם, אחר כי דין לא דנו אחר שלא נמצא דין עליהם לכן אין יראים, כי הוא דין יתום לכן לא דנו אותו, כי התובע הדין עליהם הוא או היתום של הנרצח, או האביונים קרוביו, והנה דין יתום לא דנו ולכן ויצליחו כי לא מצאו דין כנגדם, וכן משפט אביונים לא שפטו: