שָׁמְנ֣וּ עָשְׁת֗וּ גַּ֚ם עָֽבְר֣וּ דִבְרֵי־רָ֔ע דִּ֣ין לֹא־דָ֔נוּ דִּ֥ין יָת֖וֹם וְיַצְלִ֑יחוּ וּמִשְׁפַּ֥ט אֶבְיוֹנִ֖ים לֹ֥א שָׁפָֽטוּ׃
מלבי"ם באור המילות
עשתו מענין עשת שן ויל"פ מלשון עשתות שאנן (איוב י"ב), עשתונות ומחשבות. ר"ל שחשבו דברי רע גם עברו עליו ועשאוהו בפועל: