וָאֶזְרֵ֥ם בְּמִזְרֶ֖ה בְּשַׁעֲרֵ֣י הָאָ֑רֶץ שִׁכַּ֤לְתִּי אִבַּ֙דְתִּי֙ אֶת־עַמִּ֔י מִדַּרְכֵיהֶ֖ם לוֹא־שָֽׁבוּ׃
רש"י
במזרה. נפה שקורין וו"ן בלעז כזה שהוא זורה שעורין שלא יהו כולן גולין למקום אחד:
מלבי"ם באור המילות
ואזרם במזרה, פיזור מוץ ע"י כלי הזורה, כמו אשר זורה ברחת ובמזרה (ישעיהו ל׳:כ״ד), כן הלכו הפסולת לגולה והשכול הוא בבנים הקטנים והאבוד בגדולים :
מצודת דוד
ואזרם. אפזרם בכל ערי הארץ כהמפזר תבואה במזרה שאין כולם נופלים במקום אחד: