כִּֽי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עַל־בֵּית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה גִּלְעָ֥ד אַתָּ֛ה לִ֖י רֹ֣אשׁ הַלְּבָנ֑וֹן אִם־לֹ֤א אֲשִֽׁיתְךָ֙ מִדְבָּ֔ר עָרִ֖ים לֹ֥א נושבה [נוֹשָֽׁבוּ׃]
רש"י
גלעד אתה לי וגו'. אילו את חביב קדמי כבית מקדשא דרם בריש טוריא אם לא אשוינך מדברא:
מלבי"ם
גלעד אתה לי, גם אם תהיה לי כגלעד שהיא ארץ מושב וחמדה, וכראש הלבנון שמלא ארזי אל וכל עץ, וכן תהיה מלא אנשים, בכ"ז אשיתך מדבר הפך גלעד, וערים לא נושבו הפך הלבנון:
מצודת דוד
גלעד אתה לי. אם אמנם אתה בעיני כגלעד אשר כל ארץ סיחון ועוג וכל הבשן היו נקראים על שמם כמ״ש ויבואו וכו׳ אל ארץ הגלעד (יהושע כ״ב:ט׳) כי כן הוא ציון וירושלים מקום בית המלך כי היא העיר החשובה שבכל ארץ ישראל ולתוספת ביאור אמר ראש הלבנון ר״ל ראש לכל ארץ ישראל הנקראת בשם לבנון כמ״ש ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ד):