וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל׃
מלבי"ם באור המילות
ונלאיתי כלכל ולא אוכל. הלאות הוא פסיקת הכח ע"י רוב הזמן שסבל, ומוסיף ולא אוכל כלכל כלל אף זמן מועט :
מלבי"ם
ואמרתי, ועי"ז גמרתי בלבי שלא אנבא עוד, לא אזכרנו ר"ל שאשכח מזכרוני מה שאמר לי עד עתה, ולא אדבר עוד בשמו לעתיד לא אלך בשליחות מאתו, אבל (נגד לא אזכרנו) והיה בלבי כאש בערת, (ונגד לא אדבר עוד בשמו) ונלאיתי כלכל ולא אוכל שלא אלך בשליחותו ולא אנבא: