אֲשֶׁ֥ר לֹא־מוֹתְתַ֖נִי מֵרָ֑חֶם וַתְּהִי־לִ֤י אִמִּי֙ קִבְרִ֔י וְרַחְמָ֖הֿ הֲרַ֥ת עוֹלָֽם׃
מלבי"ם באור המילות
ורחמה הרת עולם. כי העובר המת ברחם ויצא משם תוכל אמו להתעבר שנית, אבל אם ישאר שם לא תקבל עוד הריון :
מצודת דוד
אשר לא מותתני מרחם. ר״ל לזה אני מקלל יום הלידה והמבשר כי למה מי שבידו להמית לא המית אותי עודי ברחם והיה לי אם כן אמי לקבר לפי שעה ורחמה היה לי הריון עד עולם עד המיתה: