וְרִוֵּיתִ֛י נֶ֥פֶשׁ הַכֹּהֲנִ֖ים דָּ֑שֶׁן וְעַמִּ֛י אֶת־טוּבִ֥י יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ (ס)
מדרש לקח טוב
ד"א למה בכה. ראה שאינה נכנסת עמו בקבורה. וגם היא בוכה ומבכה. שנאמר רחל מבכה על בניה (ירמיה לא יד). לפי שנביאה היתה.
מלבי"ם
ורויתי נפש הכהנים דשן, שהכהנים העוסקים בעבודה תרוה נפשם הרוחנית מדשן השפעת הקרבנות, ועי"כ עמי את טובי ישבעו שיהיה להם כל טוב לשובע: