ירמיהו לח:ד מפרשים: רש"י, מלבי"ם באור המילות, מלבי"ם ומצודת דוד

וַיֹּאמְר֨וּ הַשָּׂרִ֜ים אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ י֣וּמַת נָא֮ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַזֶּה֒ כִּֽי־עַל־כֵּ֡ן הֽוּא־מְרַפֵּ֡א אֶת־יְדֵי֩ אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֜ה הַֽנִּשְׁאָרִ֣ים ׀ בָּעִ֣יר הַזֹּ֗את וְאֵת֙ יְדֵ֣י כָל־הָעָ֔ם לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֣י ׀ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֗ה אֵינֶ֨נּוּ דֹרֵ֧שׁ לְשָׁל֛וֹם לָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כִּ֥י אִם־לְרָעָֽה׃

רש"י

על כן הוא מרפא. אלאקנ"ץ בלע"ז לשון רפיון:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

כי על כן. מלת על כן זרה ועי' בפי' :
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה וכו' כי האיש הזה וכו', ר"ל מפני שירמיה אמר שהוא מרפא ידי אנשי המלחמה לטובתם שע"י שלא ילחמו ינצלו, והם אמרו שמה שהוא מרפא ידיהם הוא מפני שאיננו דורש לשלום כדבריו, רק לרעה שיכבשם נבוכדנצר ויגלם בגולה:
שאל רבBookmarkShareCopy