אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ הֵרֵ֜עוּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֵ֥ת אֲשֶׁר־הִשְׁלִ֖יכוּ אֶל־הַבּ֑וֹר וַיָּ֤מָת תַּחְתָּיו֙ מִפְּנֵ֣י הָֽרָעָ֔ב כִּ֣י אֵ֥ין הַלֶּ֛חֶם ע֖וֹד בָּעִֽיר׃
רש"י
וימת תחתיו וגו'. אילו הניחו אותו במקומו היה מת מאליו ברעב והם הריעו לקרב מיתתו:
מלבי"ם באור המילות
וימת מפני הרעב. הלא ימות מפני הבור והטיט לא ברעב, לכן פירשתי שר"ל בל"ז כבר היה מת מפני הרעב, עי' בפי' :
מלבי"ם
הרעו האנשים וימת תחתיו ר"ל הלא גם בל"ז כבר היה מת תחתיו במקום שהיה מפני הרעב, והיה מיתתו בשב ואל תעשה, וא"כ הרעו את אשר השליכו אותו אל הבור להמיתו בקום ועשה: