ירמיהו מו:טז מפרשים: אהבת יהונתן, רש"י, מלבי"ם באור המילות ומלבי"ם

הרבה כושל גם נפל וכו' מפני חרב היונה . ידוע מ"ד עיניך יונים זו הם הסנהדרין שנמשלו ליונים. ונר' טעם דאי' במשנה מי חטאת ששתה ממנה בהמה או עוף פסולה חוץ מן היונה מפני ששותה ואינה מקיאה. וז"ש שנמשלו סנהדרין ליונים כי הסנהדרין שותים ד"ת ואינם מקיאים לפי היותם כבור סוד שאינו מאבד טפה. ונבוכדנאצר הי' ג"כ כעין יונה שלא הי' מקיא מה שבא אצלו כמש"ה אסיריו לא פתח ביתה וזה שאמר מפני חרב היונה וק"ל:

הרבה כושל. הקב"ה שהדפו והרבה לו מכשול:

חרב היונה. ידוע שמלכי אשור ובבל היה להם צורת יונה על דגלם, והיו מיחסים נצחון המלחמה אל היונה :

גם נפל. נתקבצו איש אל רעהו לאמר נקומה ונשובה אל עמנו ממקום שיצאנו משם להלחם:

חרב היונה. חרבא דסנאה דהיא כחמר מרויא, היונה לשון יין ל"א לשון אונאה: