אַ֠תָּה אַל־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֥י אִתְּךָ֖ אָ֑נִי כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָֽל־הַגּוֹיִ֣ם ׀ אֲשֶׁ֧ר הִדַּחְתִּ֣יךָ שָׁ֗מָּה וְאֹֽתְךָ֙ לֹא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֙יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ׃ (ס)
אהבת יהונתן
ונקה לא אנקך מוסב הדבור למעלה דזה שאנו באריכות הגלות הזה לפי שנהיה בזמן הגאולה יושבים בשלוה בהשקט ובטח כאשר ייעדו כל הנביאים וכל זאת לא יוכל להיות עד שינוקה כל העון והחטא ויתלבנו כל הכתמים כמאמר חז"ל כל האומר הקב"ה ותרן הוא יותרו לו חייו ולכך אנחנו באריכת הגלות הזה להתנקות מכל החטאים וכמש"ה ונקה לא ינקה פוקד עון אבות על בנים וכו' וזהו שאמר כאן לנתינת טעם כנ"ל ונקה לא אנקך. ובא לציון גואל ב"ב אמן:
מלבי"ם
בכתבו את הדברים האלה על ספר למעלה (סי' ל"ו ב') ספר שה' צוה לירמיה לכתוב על ספר את הדברים אשר דבר אליו על ישראל ועל כל הגוים, וגם לחז"ל שהדברים שעל ישראל הם מגלות קינות, הדברים שעל הגוים הם הנבואות המסודרות פה מן סי' מ"ו עד סי' נ"ב שהיו מסודרות לפני ירמיה בספר מיוחד כמ"ש למעלה (כ"ה י"ג) והביאותי וכו' את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיה על כל הגוים, שכוון לנבואות דפה, וע"כ טרם שסדר הספר הזה יודיע מ"ש לו ה' אל ברוך הכותב: