ישעיהו א:ד מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

הוי. כל הוי שבמקרא לשון קובל וקונה כאדם הגונח מלבו וצועק אהה אלא שיש מהם מועטין שהם ל' צעקת קריאת קול כמו הוי הוי ונוסו מארץ צפון (זכריה ב׳:י׳) ותרגומו אכלו לשון הכרזה, הוי יש לזעוק על גוי קדוש הנהפך להיות גוי חוטא ועם שנאמר בו כי עם קדוש אתה נהפך להיות עם כבד עון:

הוי. יש מפרשים ה"א תחת אל"ף, כמו אדורם (מלכים א' י"ב י"ח) הדורם (דברי הימים ב' י' י"ח) איך (שמות ב' ו' ט') והיך (דברי הימים א' א' י"ב), ולפי דעתי שהוא סימן קריאה, ועיקר המלה מגזרת היה, בעבור שמצאנו הוי הוי ונוסו (זכריה ב' י') הוי ציון המלטי [שם י"א], על כן אמר אחריו לנוכח על מה תכו:

הוי, היא מלת הקריאה, וכל הפסוק הזה נושא לפסוק שאחריו על מה תוכו, אומר הה, אתם גוי חוטא אתם עם כבד עון (אשר) עזבו את ה' וגו', אשאלכם על תועלת מה תוכו? -

עם כבד עון. כבדות עון, כבד אדם שהוא כבד פישנ"ט בלעז כבד שם דבר של כבדות פישנטומ"א בלעז ודבוק עם תיבת עון: