ישעיהו א:כט מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

מאילים. לשון אלה מין אילן שקורין אולמ"א בלע"ז:

כי. מאלים. מגזרת אלה (בראשית י"ח ו') וחוברה על סימן זכרי', כמו נשים, גם שלש סאים, והעד מהגנות:

כי יבשו, עוזבי ה' אלה הם יבושו אז מן האלים אשר חמדתם לעבדם והנה נמצאו אז שתי כתות יש היו עובדים האליל מצד החמדה שחושיהם וכח המדמה הטעו אותם שהאלים האלה הם דברים נשגבים ונמצא בם אלהות, ויש שבחרו בע"ז מצד בחירת השכל, בחשבם כי בידה להטיב ולהרע ואז היו מעמידים האלילים על הגנות שלהם למען על ידם יורק שפע וברכת שמים מהטל והמטר על גנותיהם, וחטא זה היה גדול יותר כי יד השכל והבחירה היה במעל הזה, לכן אמר כי אלה שבחרו הגנות שתטיב הע"ז להם יחפרו שהיא גדולה מבושה:

אשר חמדתם. לעבוד תחתיהם עבוד' כוכבים כענין שנאמר תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה (הושע ד׳:י״ג):