ה֗וֹי מַגִּיעֵ֥י בַ֙יִת֙ בְּבַ֔יִת שָׂדֶ֥ה בְשָׂדֶ֖ה יַקְרִ֑יבוּ עַ֚ד אֶ֣פֶס מָק֔וֹם וְהֽוּשַׁבְתֶּ֥ם לְבַדְּכֶ֖ם בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
רש"י
הוי מגיעי בית בבית. עשרים ושנים אשרי נאמר בספר תהלים על מקיימי התורה ועשרים ושנים הוי אמר ישעיה על הרשעים, הוי ל' צעקת אנחה על פורענות העתידה לבא:
אבן עזרא
הוי מגיעי. הוי כטעם קריאה, או כמו אוי, והטעם מסיגי גבול הבתים והשדות:
מלבי"ם
הוי, בעלי זרוע היו מקרבים את בתיהם זל"ז באופן שגזלו גבול העני אשר בתוך, אבל את השדות לא הקריבו, כי שדה וכרם לא נחשב בעיניהם בעת ההיא לעבוד את האדמה, ע"ז קורא כמהתל עליהם הוי! קורא אני אל המגיעי בית בבית הלא טוב יותר כי שדה בשדה יקריבו לקחת מהעני גם גבול שדהו עד אפס מקום עד שלא ימצא העני שום מקום לא בעיר ולא בשדה, ובזה תרויחו כי והושבתם תשארו יושבים לבדכם בקרב הארץ והעניים כלה גרש יגרשו וזאת שנית הלא טוב לכם השדות והכרמים מן הבתים, כי הלא:
מצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמלבי"ם באור המילות
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
מגיעי בית בבית. מקרבים בתיהם זה אצל זה ומתוך כך גוזלים קרקע העניים החלשים שבין ב' הבתים, וכן: