ישעיהו ה:כו מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

וְנָֽשָׂא־נֵ֤ס לַגּוֹיִם֙ מֵרָח֔וֹק וְשָׁ֥רַק ל֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְהִנֵּ֥ה מְהֵרָ֖ה קַ֥ל יָבֽוֹא׃

רש"י

ונשא. הקב"ה נס לגוים, ירמוז להם רמזים להתאסף ולבא עליהם, נשיאת נס הוא כמו כלונס ארוך ונותנין בראשו בגד ועולין בראש הר גבוה ורואין אותו מרחוק והוא סימן לקיבוץ בני אדם וכן על עמים ארים נסי (לקמן מ"ט) וכן ושים אותו על נס (במדבר כא ח), כלונס פירקא בלע"ז ועל שם שהוא לאות קרוי נס:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

ונשא. כאילו ישא נס לכל גוי עד שיבא להלחם עם ישראל, וכן ושרק לו:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ונשא נס, הוא הדגל שמרימים לגדודים העומדים במקום רחוק שיתקבצו למלחמה, ומוסיף לאמר כי לא יהיה צריך כלל אל נס, כי רק ושרק שריקה בשפתיים לבד, ואף שיהיה האויב מקצה הארץ, מ"מ והנה מהרה קל יבוא, מהרה הוא שיצא תיכף ממקומו, וקל הוא זריזות ההליכה ומרוצתה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

ושרק. שיבליר בלע"ז אף הוא סימן לקיבוץ:
שאל רבBookmarkShareCopy