אֶת־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֹת֣וֹ תַקְדִּ֑ישׁוּ וְה֥וּא מוֹרַאֲכֶ֖ם וְה֥וּא מַֽעֲרִֽצְכֶֽם׃
אבן עזרא
את. אחר שאמר 'את' הוסיף 'אתו', וכמהו רבים, או טעמו אתו לבדו תקדישו, שמנהג האדם שיפחד מהקדוש, כמו כי איש אלהים קדוש הוא (מלכים ב' ד' ט'):
מלבי"ם
את ה' רק אותו תקדישו, ע"י שתשמעו מצותיו, והוא יהיה סבת מוראכם על ידו ייראו מפניכם, ולא שייראו מפניכם יראה דמיונית רק, והוא מעריצכם ומחזיקכם באמת: