ישעיהו טו:ח מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

כִּֽי־הִקִּ֥יפָה הַזְּעָקָ֖ה אֶת־גְּב֣וּל מוֹאָ֑ב עַד־אֶגְלַ֙יִם֙ יִלְלָתָ֔הּ וּבְאֵ֥ר אֵילִ֖ים יִלְלָתָֽהּ׃

רש"י

אגלים. ובאר אלים מקומות הם בגבול מואב:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

כי. עד, מושך אחר, וכן הוא ועד באר אלים:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

כי הקיפה, אחר שצייר השממון שהיה בתוך המדינה, אומר כי גם את גבול מואב הקיפה הזעקה, כי גם ביצאם מארצם השיגם חרב אויב, וגם עד עגלים שהוא חוץ מגבול מואב, וגם (עד) באר אלים שרחוק יותר ממואב הקיפה יללתה, כי לא נחו מאויביהם גם אחר שברחו הלאה מגבולם (ומצייר את הזעקה כעצם מופשט הצועק סביב סביב לארץ מואב, כי בכל סביבות גבולם קרם שוד ושבר):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

יללתה. של מואב:
שאל רבBookmarkShareCopy