ישעיהו ט:טו מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

מאשרי. מדריכי כמו באשורי אחזה רגלי (איוב כ״ג:י״א), ומאושריו שלמדו דרכי מדרכי התועה סא"א:

ויהיו וגו'. אל"ף מאשרי תחת יו"ד, והפך זה תתיימרו (ישעיהו ס"א ו'), וכן אל"ף ומאשריו:

ויהיו, עתה באר הטעם למה יכרית הכפה והאגמון שהוא העם בעצמו, אומר כי הן אמת כי מאשרי העם הזה היו מתעים אותם מני דרך, שלכן גזר הכרתה על הראש והזנב, אבל גם מאושריו שהם העם המאושרים והמודרכים מהם, היו ג"כ מבולעים מצד עצמם:

ומאושריו מבולעים. הדורכים בדרך המתעי' המאשרים אותם בדרכים הללו דרכים מסותרים ונבוכים שאין פתח לצאת מהם ולשון בילוע נופל על הדרך כענין שנאמר במקום אחר עמי מאשריך מתעים ודרך אורחותיך בלעו (לעיל ג'):