כִּי־ע֖וֹד מְעַ֣ט מִזְעָ֑ר וְכָ֣לָה זַ֔עַם וְאַפִּ֖י עַל־תַּבְלִיתָֽם׃
מדרש לקח טוב
פס'. ואיש אשר ישכב את אשת אביו. משמע בין אשת אביו שהיא אמו בין אשת אביו שאינה אמו. מות יומתו שניהם דמיהם בם. בסקילה. כל מקום שנאמר דמיהם בם דמיו בו בסקילה. ואיש אשר ישכב את כלתו. זו אשת בנו בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו. תבל עשו. שתיבלו את החוט ודומה לו (ישעיה י) על תבליתם והיא תועבותם לשון בלבול. דמיהם בם. בסקילה:
רש"י
כי עוד. ימים מעט מזער וכלה, הזעם שלי שניתן למטה ביד אשור כמ"ש למעלה ומטה הוא בידם זעמי:
אבן עזרא
כי. מעט מזער, בימים, ויכלה זעמי ואפי בהם על רוב שהשחיתו, ויש מפרש תבליתם מן אחרי בלותי (בראשית י"ח י"ב), על משקל תכליתם [צ"ל תכלית] (תהלים קל"ט כ"ב):
מלבי"ם
זמין למנויי פרימיום בלבדמלבי"ם באור המילות
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ואפי. שהיה לשבט ישוב על תבליתם ל' תבל עשו (ויקרא כ׳:י״ב) על חירופין וגידופין אשר גדפו נערי מלך אשור אותי: