ישעיהו כא:ד מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

פלצות. בהלה:

תעה. פלצות. מן ויכרות אסא את מפלצתה (מלכים א' ט"ו י"ג) כדמות תפארת, שהיו הפרסיים מתפארים על כן נבעתי, או רעדה כמו יתפלצון (איוב ט' ו'):

אח"כ, נתבטל גופו בכלל כי תעה לבבי, ונתבטל כח החיים שלו ויותר מזה כי פלצות בעתתני, קונוואליסיאן, והרעדת כל הגידים וביטול כל הגוף ומיתריו ועורקיו, וזה הוא יען כי את נשף חשקי, מה ששף ונעתק החשק שלי זאת שם לי לחרדה, כי הרעדה והפחד הפתאומי המגיע בעת השמחה והששון, תכפיל השגעון והתמהון, ע"י העתקת הגוף וחושיו מן הששון אל הפחד הגדול, עד שהוא תועה בין השמחה והבהלה, ועיניו יחזו לו משאות שוא וחזיונות הגיל והשמחה עם מחזות ההרג והמלחמה אשר יוליכהו בתהומות מבהילות ומצולות שאון הנפש:

את נשף חשקי. לילה שהייתי חושק בה לשמחה ולמשתה בס' יוסיפון מצינו שהיה שמח על שנצחו גדודיו את חיל פרס אותו לילה שם לי לחרדה שנא' (דניאל ה׳:א׳) בלשאצר מלכא עבד לחם רב וגו' אישתיו חמרא וגו' ביה בליליא קטיל וגו' ודריוש מדאה קביל מלכותא (שם ו):