ישעיהו כד:ו מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

על כן אלה. בעון שבועת שוא:

על כן [אלה]. באלה, חסר בי"ת כמו כי ששת ימים (שמות כ' י"א), ויש אומרים כי תחסר מלת תחת, כמו ונשלמה פרים שפתינו (הושע ל"ד ג'):

על כן, אחר שעברו על התורה, לכן אלה, האלה הכתובה בפרשת נצבים היא אכלה ושרפה את הארץ, כמ"ש גפרית ומלח שרפה כל ארצה, ויאשמו יושבי בה אמנם האשם שב על ראש יושבי בה שהם גרמו שממת הארץ ושרפתה, על כן שב העונש מן הארץ אל יושביה ולכן חרו ונחרכו ונצרבו ישבי הארץ מן השרפה שנשרפה הארץ חרו ונחרכו גם הם כדבר המתיבש ונחרך מן האש שנתמעט כמותו, וכן נשאר אנוש מזער אנוש קטן מעט הכמות ר"ל דלת עם הארץ מתי מספר:

חרו. ל' יבש וצמא בחום חורב כמו נחר מפוח (ירמיה ו):