כִּֽי־הָיִ֨יתָ מָע֥וֹז לַדָּ֛ל מָע֥וֹז לָאֶבְי֖וֹן בַּצַּר־ל֑וֹ מַחְסֶ֤ה מִזֶּ֙רֶם֙ צֵ֣ל מֵחֹ֔רֶב כִּ֛י ר֥וּחַ עָרִיצִ֖ים כְּזֶ֥רֶם קִֽיר׃
רש"י
מחסה מזרם. כיסוי אהל להציל מזרם וצל להגין מחורב ומהו אותו זרם הוא רוח עריצים כי רוחם דימה לזרם השוטף בקיר ומפילו:
אבן עזרא
כי וגו'. התמה כי כל קריה בצורה נלכדה ומקום הדלים נמלט, וזאת ירושלם מחסה מזרם כי האויב נמשל למים:
מלבי"ם
כי היית, מבאר יותר איך עשה ישועה לישראל, על ידי שהפיל ערי עובדי האליל, כי היית מעוז לדל וגם מעוז לאביון שגרוע יותר מדל, בעת צר לו (שזה יגדיל מעלת העושה חסד אם עוזר בעת המצור) (היית) מחסה מזרם, העני היושב בלי מחסה, אתה היית לו בין מחסה מזרם, ובין צל מחורב, (שהם שני יסודות ההפכים החום והלחות המריעים להדל והוא משל שהושעת לו מכל צרותיו), כי מפרש מ"ש מחסה מזרם, הוא כי רוח עריצים הוא דומה כזרם המשחית ומכלה, (היית) קיר לחוץ בפני הזרם, (היית נמשך גם לסוף המקרא היית קיר):