ישעיהו כו:יג מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

בעלונו. נעשו לנו אדונים ונגשונו:

יי וגו'. כי גם אנחנו עבדנוך כאשר בעלונו, היו אדונינו, כמו כסף ישיב לבעליו (שמות כ"א ל"ד), ואעפ"כ היינו מזכירים שמך, וטעם לבד בך כי אתה עזרתנו, כאילו אמר אין עזר כי אם בך, על כן יש לנו להזכירך:

ה' אלהינו, מבאר והולך את שאלתו השנית שראוי שישפות שלום לישראל, כי הלא בעלונו אדונים החזיקו בנו כקנין כספם ורצו להכריחנו שנהיה זולתך שנכפור באמונתך ויחודך, ואנחנו לא הקשבנו להם, רק לבד בך (לבד) נזכיר שמך, רק אותך החזקנו לאלהים ולבד את שמך הזכרנו לא שם אלהי נכר, וא"כ הכי מהראוי הוא אשר ע"י שדבקו בך ולא רצו לכפור באלהותך, עי"כ יהיו

זולתך. בדבר שלא כרצונך דרוש לאלהים אחרים לעבור על תורתך ואנחנו לבד בך הזכרנו ולא נזכיר שם אלהותו באל אחר אלא בו לבדו: