וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יַחְבֹּ֧ט יְהוָ֛ה מִשִּׁבֹּ֥לֶת הַנָּהָ֖ר עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְאַתֶּ֧ם תְּלֻקְּט֛וּ לְאַחַ֥ד אֶחָ֖ד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)
אהבת יהונתן
והיה ביום ההוא יחבט ה' משיבולת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו בני ישראל אחד אחד. ביאר הנביא ענין גאולה אחרונה ונראה לבאר ענין מה דאמר משה אכן נודע הדבר דמשה תמה למה יהיו ישראל יותר משועבדים מכל אומה ולשון כיון שראה שיש בהם דלטורין אמר אכן נודע הדבר. ויש לתמוה וכי משה לא ידע דמאיכות חטא האבות בנים משועבדים. ונראה דהענין הוא דלפי שמכרו בני יעקב את יוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. ואולם הא קיי"ל דלא יומתו בנים על אבות דאין נפרעין מהבנים חטא אבות כלל. והגמרא תי' שם כאן כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם וכאן כשאין אוחזין וזה היה תמיהת משה למה גלו ישראל למצרים הלא אין נפרעין מהבנים. ואולם חטא אבות היה דמאיכות שהביא יוסף דבתם רעה אל אביהם נתקנאו בו ומכרוהו. וכיון שראה שיש בהם דלטורין וגם במצרים אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם והיו מספרין לשון הרע על משה אמר אכן נודע הדבר ולכך הם בגולה יותר משאר אומה ולשון וא"ש. ואי' במדרש חנם נמכרתם וחנם אתם עתידין ליגאל. ונראה לפרש המדרש דידוע מאמר הגמ' מפני שנאת חנם חרבה ירושלים ויש להבין הא באמת היה להם חטאים אחרים שהיה בהם כת צדיקי וגלילי וכדאי היה זה לחרוב בית קדשינו. ואולם נראה דמפני חטא זה לא היה המדה"ד מקטרג עליהם מפני שהיו בהם צדיקים וטובים כגון ר' יוחנן בן זכאי וחביריו אשר היו כדאין להגין על ירושלים. ואולם אם היו באהבה ואחוה היו מגינים עליהם אבל היו שונאים זה לזה ולא היו באחדות גמורה ולא הגינו עליהם. וזהו היה הסיבה שנחרב הבית וכתב הזוהר דלעתיד יתאחדו ישראל ויהיו בישראל עשרה צדיקים והם יגינו על כל ישראל כי יהיו אוהבים זה לזה ומפני כך יגינו עליהם. וזהו מאמר המדרש חנם נמכרתם הכוונה מאיכות שנאת חנם כנ"ל. ובחנם יגאלו כי יהיו ריעים ואוהבים זה לזה בחנם. וז"ש הנביא ואתם תלוקטו לאחד אחד ר"ל באחדות יגאלו דהיינו שיתאחדו ישראל כנ"ל וזה יהיה סיבה לביאת הגואל וא"ש וק"ל:
רש"י
יחבט ה'. ת"י יתרמון קטילין ואני אומר ב' לשונות הללו חיבוט ולקיטה נופלין זה על זה כחובט זיתיו וחזור ומלקטן ואחרים מלקטין אותו מן הארץ כך הקב"ה יתחיל האסיפה כמו שנאמר יתקע בשופר גדול: