וַהֲצִיק֖וֹתִי לַֽאֲרִיאֵ֑ל וְהָיְתָ֤ה תַֽאֲנִיָּה֙ וַֽאֲנִיָּ֔ה וְהָ֥יְתָה לִּ֖י כַּאֲרִיאֵֽל׃
מלבי"ם
והציקותי לאריאל, עד שיצוק בצוקת נפש (פערצווייפלונג) עד כי והיתה תאניה תתאונן על חטאיה ורוע מזלה אז והיתה לי, לעבוד אותי כאריאל, כראוי לאריאל עיר הקדש (וזה הנמשל של הכל היום יחרוש):