עַד־יֵ֨עָרֶ֥ה עָלֵ֛ינוּ ר֖וּחַ מִמָּר֑וֹם וְהָיָ֤ה מִדְבָּר֙ לַכַּרְמֶ֔ל וכרמל [וְהַכַּרְמֶ֖ל] לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב׃
רש"י
עד יערה עלינו. ישפוך עלינו כמו ותער כדה (בראשית כ״ד:כ׳) ל' שפיכה נופל על הרוח כמו ושפכתי על בית דוד רוח חן (יואל ג׳:א׳) וכן אשפוך רוחי על כל בשר (זכריה י״ב:י׳):
אבן עזרא
עד יערה. מבנין נפעל, והטעם כי אלינו תביט הרעה, על ביאת מלך אשור אל ארץ יהודה, והטעם גזירה:
מצודת דוד
עד יערה. ר״ל כן תהיה חרבה עד אשר ישפוך עלינו ממרום רוח הרצון והרחמים והיה מדבר לכרמל. מקום שממה כמדבר חשוב להיות כרמל והוא מקום שדות וכרמים. והכרמל. מקומות שהם עתה ככרמל תשוב להיות כיער מבלי מצוא שדות וכרמים: