חִרְדוּ֙ שַֽׁאֲנַנּ֔וֹת רְגָ֖זָה בֹּֽטְח֑וֹת פְּשֹׁ֣טָֽה וְעֹ֔רָה וַחֲג֖וֹרָה עַל־חֲלָצָֽיִם׃
אבן עזרא
חרדו. על לשון זכר כמו אם תעירו (שיר השירים ב' ז') אם תמצאו [שם ה' ח'], בדרך קצרה:
מלבי"ם
חרדו, ואתם שאננות שהם שבט יהודה הגם שעליכם לא בא האויב, מ"מ חרדו גם אתם שאננות על רגזה של בטחות, כי הרוגז של הבוטחות שהם בני אפרים נוגע גם אליכם, וצריכים גם אתם לחרוד פן גם עליכם יבא האויב, כי הבת הבוטחת שהיא אפרים היא עתה פשוטה האויב פשט מלבושיה החיצונים, ואח"כ ועורה פשט מאתה גם הכתונת עד שנשארה ערומה, רק וחגורה על חלצים לכסות בשר ערוה: