וְיָשַׁ֥ב עַמִּ֖י בִּנְוֵ֣ה שָׁל֑וֹם וּֽבְמִשְׁכְּנוֹת֙ מִבְטַחִ֔ים וּבִמְנוּחֹ֖ת שַׁאֲנַנּֽוֹת׃
מלבי"ם
וישב עמי בנוה שלום, הנוה שהם דירת הצאן יהיה שלום באין בוזז ושולל וגם המנוחות שהם הערים הפרזים יהיו שאננים באין קול המיה משבית המנוחה, והמשכנות שהם ערי המבצר יהיו מבטחים בחזקם, עיין באור המלות:
מצודת דוד
וישב עמי וכו׳. מאז והלאה ישב עמי בנוה שלום וכו׳ וכפל הדבר פעמים ושלש ויורה על מרבית השלום: