פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י ׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אוֹכֵלָ֔ה מִי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃
אבן עזרא
פחדו. שיפחדו מהשם בראותם גבורתו במחנה אשור ויאמרו מי ממנו שיוכל לגור ע השם שהוא אש אוכלה, וטעם בציון ששם הכבוד:
מלבי"ם
פחדו, הנה החוטאים שלא האמינו בה' פחדו בציון מפני סנחריב הנלחם על ציון והחנפים הצבועים, שבושו מלאמר בפה שהם פוחדים ואין מאמינים בה' מ"מ אחזה אותם רעדת הגוף עד שפחדם היה ניכר לכל ע"י הרעדה, כי אמרו מי יגור לנו פה בציון תוך אש אוכלה שהוא מחנה האויב, ומי יגור עם האויב הנורא הזה הלא הוא מוקדי עולם שכבר שרף רוב הישוב, ואיך נגור ונבטח בציון משיב ה' להם מה תיראו, הלא מי שהוא.
מצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמלבי"ם באור המילות
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
מי יגור לנו אש אוכלה. כלומר מי יעמוד בעדנו לשכך חימה בוערת, ל"א מי יגור לנו פי' מי הוא לנו שיגור בציון עם הצור שהוא אש אוכלה והוא משיב אוהב צדקות וגו':