ישעיהו לה:ז מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

וְהָיָ֤ה הַשָּׁרָב֙ לַאֲגַ֔ם וְצִמָּא֖וֹן לְמַבּ֣וּעֵי מָ֑יִם בִּנְוֵ֤ה תַנִּים֙ רִבְצָ֔הּ חָצִ֖יר לְקָנֶ֥ה וָגֹֽמֶא׃

רש"י

והיה השרב. להם לאגם. התאב לתשועה יהא נושע והנביא דבר בלשון משל:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

והיה השרב. מקום חורב, וכן לא יכס שרב ושמש (ישעיהו מ"ט י') וכן תרגום אכלני (בראשית ל"א מ') חורב בארמית:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

והיה השרב, גם מקום היובש בטבעו יהיה רטוב ולח, וצמאון ע"י העדר מעינות ומקורות יהיה למבועי מים, בנוה תנים רבצה שתמיד היה שם מקום שמם ויבש יהיה עתה חציר כזה הראוי לקנה וגומא שאין גדלים אלא במקום מים, עתה יאמר כי יסתלק גם חסרון הדרך, כי
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

בנוה תנים רבצה וגו'. בנוה מקום שהיה מדבר ציה שהוא נוה מרבץ תנין יהיה לח מקום חציר הנעשה לקנה וגומא ואין דרך קנה וגומא גדלים אלא במקום מים כענין שנאמר היגאה גומא בלי בצה (איוב ח׳:י״א):
שאל רבBookmarkShareCopy