ישעיהו מג:ב מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

כי תעבר במים. כשעברת בים סוף אתך הייתי:

כי וגו'. הכתוב ידמה השרים לנהרים, גם אש, כמו אש יצאה מחשבון (במדבר כ"א כ"ח), וטעם כי תעבור במים, על מדי ופרס כאשר ילכדו בבל:

כי תעבר, ר"ל כי יש שני מיני הצלה א. הצלה טבעית, שה' מוליכו ומשמרו בענין שלא יקרב אליו המזיק, ומצד זה אמר כי תעבר במים אתך אני, שתעבור המים בשלום וכי תלך במו אש לא תכוה כי אשמרך שתלך באופן בטוח רחוק מן ההיזק ב. הצלה נסיית, שהגם שהולך במקום המזיק ובא במים ובאש, יתבטל טבע המים והאש, ולא יזיקו לו, וע"ז הוסיף ובנהרות לא ישטפוך הגם כי תהיה בהנהר עצמו וזרם מימיו, ולהבה לא תבער בך, שיתבטל כח הלהבה עד שלא יבער כלל, והראשון מגביל נגד בוראך יעקב, והשני מגביל נגד יוצרך ישראל:

ובנהרות לא ישטפוך. גרתה בין המצרים והאומות המרובין כמי נהר ולא יכלו לך לכלות: