יִשְׂרָאֵל֙ נוֹשַׁ֣ע בַּיהוָ֔ה תְּשׁוּעַ֖ת עוֹלָמִ֑ים לֹא־תֵבֹ֥שׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמ֖וּ עַד־ע֥וֹלְמֵי עַֽד׃ (פ)
מדרש לקח טוב
את השירה הזאת. עשר שירות הן, ראשונה שנאמרה במצרים, שנאמר השיר יהיה לכם כליל התקדש חג (ישעיה ל כט), שניה אז ישיר משה, שלישית על הבאר אז ישיר ישראל (במדבר כא כא), רביעית שירת האזינו (דברים לב א), חמישית אז ידבר יהושע (יהושע י יב), ששית ותשר דבורה (שופטים ה א), שביעית וידבר דוד (ש״ב כב א), שמינית מזמור שיר חנוכת הבית (תהלים ל א), תשיעית ביהושפט, דכתיב ויעמד משוררים בבית ה׳ בצאתו לפני החלוץ אמר הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו (דה״ב כ כא), עשירית לעתיד לבא, שנאמר שירו לה׳ שיר חדש (ישעיה מב י), משונה שיר זה להקרות לשון זכר, וכן השירות כולן קרואים בלשון נקבה כשם שהנקבה יולדת, לפי שכל התשועות היה אחריהן שעבוד, אבל לעתיד לבא תשועה שאין אחריה שעבוד, שנאמר ישראל נושע בה׳ תשועת עולמים (ישעיה מה יז), לכך נכתב שיר חדש, כשם שאין הזכר יוליד, וכה״א שאלו נא וראו אם יולד זכר (ירמיה ל ו).
מדרש לקח טוב
פס'. ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר. כלומר שלא נחסרתם כלום. ונעלך לא בלתה. כך דרך הפסוק מדבר לישראל בלשון יחיד ובלשון רבים. כענין שנאמר (ישעיה מה) ישראל נושע בה' תשועת עולמים. לא בלתה. ומתרגמינן לא אייחפת כלומר לא נחסרת. להלך יחף כי לא חסרת דבר:
אבן עזרא
ישראל נושע ביי. על כן לא יבושו, כאשר יבושו החרשים, שעשו תהו שלא הושיע בעת צרה: