ישעיהו מז:ב מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת׃

רש"י

קחי רחיים. היא עבודה קשה כלומר השתעבדי מעתה למלכי מדי ופרס, ד"א וטחני קמח לצדה לדרך גלותך:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

קחי רחים. כי כן מנהג השפחו', והטעם שתלך בשביה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

קחי, מוסיף במשל הזה כי בת מלך הרכה והענוגה הזאת אחר שאין לה מה לאכול צריכה ליקח רחים לטחון קמח לפרנס א"ע ומוסיף לאמר לה גלי צמתך מה שבגדיך קשורים בקשורים הרבה התירי נא אותם כי לא יעשה מלאכה בבגדים מקושרים כאלה, מוסיף לאמר גם חשפי שובל של הרגלים ללכת יחף בעת הצורך ויותר מזה כי גם תגלי שוק בעת הצורך לעבור נהרות, ויותר מזה כי אחר כך גם
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

גלי צמתך. זרועיך ושוקיך דברים המצומת וקשור ומכוסה:
שאל רבBookmarkShareCopy