ישעיהו מח:ט מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

אאריך אפי. לשון הוה הוא:

למען שמי. שתקראו עם השם:

למען, אומר הנה דרכי להאריך אף להחוטא פן ישוב בתשובה, אבל אתה אחר שאתה פושע מבטן ולא אקוה שתשוב אלי בתשובה כי כל הנסים אינם מועילים, הלא היה ראוי להענישך תיכף אך מה שאאריך אפי לאחר עונשך, אני עושה לבל יחולל שמי הנקרא עליך, ולמען תהלתי אחטם לך שגם בעת שאענישך לא אכלה בך כל חרון אפי רק מקצתו ולא אכריתך:

ותהלתי אחטם לך. וזאת היא תהלתי אשר אחטם לך ל' חוטם אסתו' חוטמי מצאת עשן נחירי ומקצוף עליך שהכועס יוצא עשן מנחיריו כמה דאת אמר עלה עשן באפו (תהילים י״ח:ט׳) וכן כל חרון אף הוא לשון חימום החוטם חרה אפי וכן ועצמי חרה מני חורב (איוב ל׳:ל׳) נחר חוטמי מרוב חימום: