ל֥וּא הִקְשַׁ֖בְתָּ לְמִצְוֺתָ֑י וַיְהִ֤י כַנָּהָר֙ שְׁלוֹמֶ֔ךָ וְצִדְקָתְךָ֖ כְּגַלֵּ֥י הַיָּֽם׃
מלבי"ם
לוא הקשבת למצותי, אם רק תשמע מצותי אז שלומך יהי כנהר, המושך בנחת, כן יהיה שלום ושלות השקט בהצלחת הגוף, וצדקתך שהם המע"ט שלך שהוא אושר הנפש, הם יתנשאו למעלה ראש כגלי הים, הרוצים תמיד לעבור על גדותיהם, כן תשא שאון גליך בכח גדול להוסיף מצות ועבודת ה', ועי"כ יהיה שכרך, כי
מצודת דוד
לוא הקשבת. אם הקשבת למצותי היה אז נמשך שלומך כמי הנהר הייתי עושה עמך צדקות מרובות וגדולות כגלי הים: