צְא֣וּ מִבָּבֶל֮ בִּרְח֣וּ מִכַּשְׂדִּים֒ בְּק֣וֹל רִנָּ֗ה הַגִּ֤ידוּ הַשְׁמִ֙יעוּ֙ זֹ֔את הוֹצִיא֖וּהָ עַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אִמְר֕וּ גָּאַ֥ל יְהוָ֖ה עַבְדּ֥וֹ יַעֲקֹֽב׃
מלבי"ם
צאו, לכן צאו מבבל בקול רנה, ולא תדאגו, כי אם תזכו תהיה זאת תשועת עולמים, וגם הגידו תוכלו להגיד בשורה זאת, וגם השמיעו בפרהסיא, ולא לבד במקום קרוב כי תוכלו להשמיע זאת עד קצה הארץ לאמר גאל ה' את עבדו יעקב, כי הגאולה מבבל בודאי תבא:
מלבי"ם באור המילות
צאו מבבל ברחו מכשדים, מצייר כי בצאתם מבבל עוד היתה בבל שקטה, ובדרך בעודם במדינת כשדים כבר יהיה מגן וחרב ומלחמה, עד שהגם שיצאו מבבל ולא יברחו, יברחו ממדינת כשדים וההבדל בין הגדה ושמיעה מבואר (למעלה מ"א כ"ו, מ"ג י"ב, מד ח', מה כא. מח ג' ג') :