ישעיהו מ:יט מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומלבי"ם באור המילות

נסך. לו מסכה:

הפסל. הוא הנכרת מאבן או מעץ:

הפסל, אשר נסך חרש ואיך הסכלתם עשו לערוך אל הנשגב דבר שפל וגרוע כזאת, נסך חרש, מתלוצץ עליהם לאמר הלא אלילי זהב ופסילי כסף אשר הם יקרים בעיניכם מצד המתכות שלהם, הנה הם גרועים מצד הפועל כי נסך אותו חרש, שא"צ חרש חכם ואומן לנסכו ולהתיכו כי כל חרש יוכל עשוהו, וכל צרף ירקע אותו בזהב, וכן הוא גרוע מצד הצורה, כי המתכות הוא דומם שהוא גרוע מצד צורתו מן הצומח, וכן הוא גרוע מצד החומר כי בזהב רק ירקענו מלמעלה תחתיו יעשהו מברזל או עופרת ובדיל, וא"כ הלא

נסך חרש. חרש של ברזל נוסכו מברזל או מנחושת ואח"כ הצורף מרקעו בטסי זהב ומצפהו מלמעלה: