בָּנַ֜יִךְ עֻלְּפ֥וּ שָׁכְב֛וּ בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצ֖וֹת כְּת֣וֹא מִכְמָ֑ר הַֽמְלֵאִ֥ים חֲמַת־יְהוָ֖ה גַּעֲרַ֥ת אֱלֹהָֽיִךְ׃
אהבת יהונתן
בניך עולפו בראש כל חוצות כתוא מכמר. פי' זהו מכת חרב ורעב מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימת רעב וזהו בניך עולפו בראש כל חוצות זהו חרב וכתוא מכמר היינו שנתונים ברעב כמו במכמר וק"ל:
אהבת יהונתן
המלאים חמת ה' גערת אלהיך. פי' ע"פ מ"ד בישעיה אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי ה' דיבר ולכאורה יש להבין מה דקאמר אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו משמע מכלל הן דאם תמאנו ומריתם יהיה רעב. ולמה מהפך וקאמר חרב. וגם יש ליתן טעם במאי דקאמר כי פי' ה' דיבר מה בעי בזה הלא ידענו שפיר דמעצמו לא יאמר כלום. ונראה דהענין הוא דהקב"ה מרחם על בריותיו בני בריתו ומדה טובה מרובה ממדת פורענות. וידוע דרעב קשה מחרב כמ"ש טובים היו חללי חרב מחללי רעב ואולם מדה"ד משלם מדה כנגד מדה וז"ש ישעיה אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי מן הדין היה להיות רעב לכך אמר כי פי ה' דבר וזהו השם מורה על מדת הרחמים ולכך נדדונין בחרב נמצא שמדה"ד משלם ברעב וישראל לקו בחרב וברעב בכפלים וז"ש המלאים חמת ה' גערת אלהיך ר"ל חמת ה' זו מדה"ר דהיינו בחרב. גערת אלהיך זו מדה"ד והיינו ברעב וק"ל:
מדרש לקח טוב
ותתעלף. כמו ותתעפל כמו עולפו (ישעיה נא כ) עופלו. שבזמן שמתכסה האדם מתעפל.